רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל כ"א אלול- קורות חיים

רבי יהונתן אייבשיץ - ויקיפדיה
רבי יהונתן אייבשיץ נולד בשנת ת"נ והלך לבית עולמו בכ"א אלול בשנת תקכ"ד בהיותו בן בן 74 שנים (1690-1764).
רבי יהונתן אייבשיץ היה גאון עולם, וכבר מצעירותו היו ניכרים בו אותות החכמה והגאוניות. היה חריף גדול ונודע במעשה הילדות שלו.
ונודעים על כך מספר מעשים מפורסמים.
בביתו של אביו רבי נתן נטע שררה דחקות גדולה. פעם אחת קנה האב תפוחים לכבוד שבת קודש. אך כיון שחשש שמא יהונתן יאכל את התפוחים, לכן הניחם מתחת לכריתו בשעה שישן. יהונתן חמד בתפוחים, ובסתר נכנס ולקח בעדינות את התפוחים הקטנים והשאיר אחד גדול. כאשר נתגלה הדבר -שאלתו אימו: יהונתן היכן התפוחים?
-ענה הבן- אמא דעי אבא צדיק גדול. כמו שאצל יעקב אבינו אמרה כל אבן, עלי יניח צדיק ראשו, עד שנעשו לאבן אחת, כך גם אצל אבא, כל התפוחים התווכחו עד שנעשו לתפוח אחד גדול!!!
פעם אחת הכינה אימו עוף לשבת קודש. הריח עלה באפו של יהונתן, ובסתר אכל שוק מהעוף. כאשר הגיעו בערב לסעודת שבת שמו לב שחסר שוק, לאחר הסעודה
-שאל אביו, יהונתן היכן השוק של העוף?
-ענה הבן, אבא לעופות יש רק רגל אחת, ראה נא בחצר איך האוז עומד על רגל אחת.
-תמה האב, הלוא אם אזרוק אבן מיד תוציא את רגלה השניה?
-ענה הבן נו, אז למה לא זרקת אבן, העוף היה מוציא את הרגל השניה?!!!
שוב פעם אחת אימו אפתה לביבות (בונים באידיש) רק יצאה מהמטבח, נכנס יהונתן ואכל כמה אחדים. כאשר שאלה האם מה זאת? ענה הבן- אמא כתוב: שלח תשלח את האם ואת הבונים תיקח לך !!!
פעם אחת הלך עם אביו וקנו לשניהם נעליים חדשות, עברו ימים מועטים וליהונתן נקרעו את הנעליים.
-שאלו אביו, איך הספיקו נעליך להתבלות כל כך, הרי קנינו שנינו את הנעליים יחדיו?
-ענה הבן, אבא ראה נא, לך יש רגליים גדולות, ואילו לי קטנות, לכן בכל צעד שלך, זקוק אני לעשות שני צעדים, לכן נעלי התבלו במהרה!!!
פעם אחת תפסו גוי והפליא בו את מכותיו. הלה לא איבד את עשתונותיו, הוציא מכיסו מספר פרוטות ונתנו לגוי.
-שאלו הגוי, מה זאת?
-ענה יהונתן, היום חג של היהודים, כל גוי שנותן ליהודי מכות, על היהודי לתת את כל הכסף שיש בכיסו לאותו גוי!!! שמע הגוי וחשב שעליו "לטפל" ביהודי שיש לו קצת יותר מפרוטות אחדות, נטפל לאחד מראשי הקהילה והחל מכהו, הלה מיד צעק זעקות גדולות, עד שהגיעו אנשים רבים ולאחר מכן מסר תלונה במשטרה.
-שאלו הקצין החוקר, מה זאת שהחלטת להכות את היהודי הנכבד הזה?
-ענה הגוי, מה רוצים מימני, יש ליהודים היום חג, וכל מי שמכים אותו צריך לתת את כל כספו אשר בכיסו. -חקר הקצין בתמיהה, ומי אמר לך זאת?
-ענה הגוי, ילד מילדי היהודים.. לאחר תחקיר קצר הגיעו ליהונתן הצעיר. הלה הסביר, שכיון שהיכהו הגוי, והיה חסר אונים, לכן חשב שזו דרך טובה לשלוח את הגוי לאחד מנכבדי הקהילה בכדי שיבוא המכה על עונשו. וכל הסובבים צחקו על פיקחותו של יהונתן.
פעם אחת נתנו לו מחמת דחקות לאכול רק את הראש ואת הזנב של הדג. לאחר מכן הלכו לתפילה. יהונתן נכנס לבית הכנסת ודקות אחדות לאחר תחילת התפילה יצא.
-שאלו אביו הזו תפילה?
-ענה הבן, אם ראש וזנב זה דג, אזי גם תפילה של מזמור הודו בתחילה ועלינו לשבח שבסוף הרי היא תפילה!!!
בהיות רבי יהונתן אייבשיץ בן 25 כבר התפרסם שמו לשם ולתפארת, ולכן מינוהו לראש ישיבה בפראג, וכן היה דורש לרבים דברי תוכחה ומוסר המתובלים בסיפורים ומעשיות ומדרשים.
גם עם הנוכרים היה מתיידד והיו כמרים רבים שהיו באים להתוכח עימו על אמונתו. עד שכומר אחד אמר לו, שמעתי עליך שהינך כותב קמיעות, התוכל לכתוב קמיע לצלוב שלהם?
-ענה יהונתן לאלתר, איני כותב קמעות אלא למי שהינני יודע את שם אביו!!!
אף המלך ידע מחכמתו של רבי נהונתן אייבשיץ והיה מעריצו מאוד. הדבר היה לקוצים בעיני הכמרים. פעם אחת הציע הכומר שיהיה ויכוח בין הכומר לבין רבי יהונתן, בענייני מדעים וחכמת העולם. המלך הסכים ונקבע זמן למפגש. אכן הגיעו אנשי כמורה רבים לבית המלך על מנת לחזות בויכוח.
הכומר פתח ראשון ואמר שחכמת האדם בעולם היא רבה, עד כדי שמעץ פשוט בונים שולחנות וכסאות יפים. ומחמר עושים כלי חרס יפים, ואף כלי זכוכית שקופים ויפים.
-ענה רבי נהונתן, אמנם חכמת האדם היא רבה, אך אין ביכולת האדם לשנות את טבעי העולם. כיון שאף העץ לבסוף נשרף וכלי החרס נופלים ונשברים.
שמע המלך את הויכוח והחליט שיינתנו 30 יום לכל אחד מהצדדים להוכיח את הבנתו.
הגיע היום המיועד אך רבי יהונתן כלל לא שם ליבו להכין איזה דבר, אלא ישב ועסק בתורה בהתמדה גדולה. תוך כדי לימוד היה שואף מכלי הטבק שלו טבק. עכבר חמד לצון ונכנס לתוך הקופסא, רבי יהונתן בראות זאת סגר מיד את הקופסא על מנת להתפטר מהעכבר הטורדני.
לפתע הגיע שליח מאת המלך לקרוא לרבי יהונתן לויכוח עם הכומר. רבי יהנתן אייבשיץ לבש את בגדי השבת שלו ויצא לבית המלוכה.
כל הנאספים הגיעו, ושוב פתח הכומר ראשון, כבוד המלך אמר הריני להביא לפניך "מלצר" שלא ראית מעודך. מיד נכנס חתול לבוש בגדי מלצר והחל להגיש לנאספים דברי מאכל שונים. פתח הכומר ואמר- הלוא הננו רואים בחוש שאף חתול אפשר לאלף ולעשותו בר דעת ולשמש אפילו כמלצר!!!
נזכר רבי יהונתן מה שיש לו בקופסת הטבק, ופתחה לפני החתול העובר. "המלצר" שכח את תפקידו ומיד החל רץ אחר העכבר הנמלט. תוך כדי "שהמלצר" מעיף לפה ולשם את כל דברי המאכל שהיו לו במגש.
מיד הבינו כולם שידו של רבי יהונתן אייבשיץ על העליונה.
שמעו של רבי יהונתן הלך למרחקים. וכן היה עוסק הרב בסגולות ותפילות. ואף היה מחלק קמיעות לאננים עם חולאים שונים.
הדבר לא מצא חן בעיני היעב"ץ רבי יעקב עמדין בן צבי (בן חכם צבי). כיון שאף לפני דור סבלו מרורות ממשיח השקר שבתאי צבי, שבסוף התאסלם. לכן כל דבר שמזכיר סגולות וקמעות ושמות קודש היה יוצא נגדם נחרצות. הדבר גרם לפילוג גדול בעם. אמנם הגר"א קיבל לידו את אחת מהקמעות הנ"ל ושיבח מאוד את רבי נהונתן אייבשיץ שהינו גאון וצדיק.
היה יהודי אחד שערך ספר כנגד "שיטתו" של רבי יהונתן ביום הוצאת הספר נולד לו בן. היעב"ץ השתתף בברית ובירך את הרך הנולד שילך בעקבות הספר. כל הנאספים ענו אמן, וכן כששמע רבי יהונתן אייבשיץ את הדבר אף הוא ענה אמן. לא ארכו הימים, ואותו בן יצא לתרבות רעה, והתרחק מאוד מהיהדות הצרופה והלך בעקבות הנוצרים עד שעזב את אשתו ובניו. לעת זקנתו, שב בתשובה וביקש לחזור ולגור בביתה של ביתו. הלה הסכימה לאחר התייעצות עם רב. לפני פטירתו סיפר שהוא אותו בן שכולם בירכוהו שילך בעקבות הספר שיצא כנגד רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל.
לימים לאחר פטירתם של רבי יהונתן אייבשיץ ורבי יעקב עמדין קברו אותם חברה קדישא זה לצד זה בבית העלמין כפי הוראת הנודע ביהודה. ואמר על כך הנודע ביהודה, התקיים בהם "את והב בסופה" שבודאי שבשמים השלימו.
רבי יהונתן אייבשיץ נודע מאוד מגאוניותו התורנית וחיבר ספרים רבים. ומפורסמים שבהם כרתי ופלתי על הלכות נידה ויערות דבש ספר דרושים.
זכות הצדיק יגן עלינו ועל כל עם ישראל אמן.
הדליקו נר לכבוד הצדיק
להורדה ספר כרתי ופלתי היברו בוקס
להורדה ספר יערות דבש היברו בוקס
הרב אברהם מלמד - קורות חיים של רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל
 

צדיקים | נשים | בלוג | פרשת השבוע | שאל את הרב | רבנים | סרטים | שירים | ילדים